אמה של לאה גולדברג קנתה את השכלתה בליטא בגימנסיה רוסית , כאשר מכסת היהודים במוסדות להשכלה תיכונית ברוסיה הצארית הייתה מוגבלת , ורק המוכשרים והמצטיינים ביותר הצליחו להיכלל בה . לנערות שזכו ללמוד בגימנסיה רוסית היה במה להתגאות . היא שינתה את שמה היהודי ציפה לצילה , שם עברי שצלצולו דומה מאד לשם הרוסי ציליה ; Ubuia ) בתעודת הלידה של בתה היא רשומה בשם צילי . ( גם כשקובנה הפכה לבירת ליטא והשנאה לרוסיה ולתרבותה מילאה את האוויר , המשיכה האם לדבר ברוסית עם בתה ועם בעלה , שהיה חובב יידיש . לאחר עלייתה לארץ היא דיברה והתכתבה ברוסית עם בתה ועם מכירים וידידים , בפיהם נקראה בשם צילה ל'בובנה . ספרי הקריאה שלה היו ברוסית בלבד . מה פשר האהבה והנאמנות הזאת של אישה יהודייה מליטא לרוסית ולספרותה ? ליהודים משכילים בליטא שימשה הרוסית - כמו הגרמנית בפראג , בצ ' רנוביץ ובאיסטנבול - גשר אל קוסמופוליטיות כלל אירופית , חלון של יציאה מהגטו היהודי אל העולם הגדול והנאור , סימן של עליונות חברתית ותרבותית . האינטליגנט היהודי בליטא , באוקראינה וברוסיה הזדהה עם ההומניזם הליברלי האירופי , ולא עם השורשים הלאומיים , העממי...
אל הספר