ג. תורתו של הרמב"ם מפרספקטיבה היסטורית

באיגרת לתלמידו יוסף הזכיר הרמב " ם שתי מטרות שהניעו אותו לחבר את "משנה תורה . " שתי המטרות הללו מסמנות את שתי התמורות הגדולות שהרמב " ם ניסה ליצור במהלך חייו : "כי אני - חי ה' - קנא קנאתי לה ' אלהי ישראל , בראותי אמה מבלי ספר מחוקק כולל באמת , ומבלי דעות אמתיות ומבררות , ועשיתי כמה שעשיתי לשם ה ' בלבד " ( איגרות , עמ ' שא . ( המטרה הראשונה סובבת סביב הדעות האמיתיות ששילב הרמב " ם ב " משנה תורה . " הן אינן משקפות ניסיון לנסח את המכנה המשותף הבסיסי ביותר של אמונת ישראל שניתן לזקק מן המסורת ; אמונות אלה אמורות היו לחולל , כאמור , תמורה עמוקה בדת ישראל . המטרה הנוספת המוזכרת , יצירת "ספר מחוקק כולל באמת , " היא התמורה השנייה שניסה הרמב"ם ליצור . "משנה תורה " כחיבור הכולל את כל ההלכה , בלא משא ומתן ומחלוקת , ונגיש לקטן כגדול , אמור היה לייצב אחת ולתמיד את המערכת ההלכתית . הפעולה הספרותית הכבירה הזאת כוונה ליצירת הסכמה והאחדה של שדה ההלכה כולו , על כל אגפיו ופרטיו . מקור הסמכות של החיבור לא היה אמור להיגזר ממעמדו המוסדי של הרמב " ם , משום שלא היה לו כל מעמד כזה . הרמב " ם רצה לעגן את סמכותו ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי