בפתיחה ל"מורה הנבוכים " פנה הרמב " ם אל הקורא בהשבעה יוצאת דופן : אני משביע באלהים יתעלה את כל מי שיקרא בספרי זה שלא יבאר דבר ממנו , אפילו לא מלה אחת , ולא יסביר ממנו לזולתו אלא מה שהוא ברור ומבואר בדברי חכמי תורתנו המפורסמים שקדמו לי ; ואילו דברים שהוא מבין בספרי , וזולתי מחכמינו המפורסמים לא אמרום , אל יסביר , ואל יתפרץ להשיב ( עמ ' . ( 19 " מורה הנבוכים " הוא אפוא חיבור שמשמעותו הוסתרה , ועל כן הקורא אמור להיות בספק מתמיד אם ירד לסוף דעתו של המחבר . וגם אם הבין נכונה את כוונת החיבור , נאסר עליו בשבועה להפיץ את תוכנו , שהרי אל לו לגלות דבר מעבר למה שגילה המחבר . הקורא שלא הבין מדעתו את מובנו העמוק של החיבור על פי מה שכבר נרמז בו , ממילא אינו ראוי לגילוי הסודות המצויים בחיבור , ולפיכך אסור לחשוף בפניו את משמעותו . נמענו האמיתי של החיבור כבר יבין בכוחו שלו את מה שהוא צריך להבין ובמידה הראויה לו . אם "משנה תורה " יועד לקטן ולגדול , הרי מכלל הנמענים הרלוונטיים של " מורה הנבוכים " הדיר הרמב " ם מראש את ההמון , ובכללם תלמידי חכמים שעסקו רק בהלכה : "אין מטרתו של ספר זה להסביר את כולם לציבור...
אל הספר