" השתייכותו של הרמב"ם למרחב התרבותי של אריסטו ומפרשיו הובילה אותו להציע קריאה מחודשת במושגי היסוד התאולוגיים של היהדות , דוגמת תפיסת האל ותאריו , הנבואה , ההשגחה , הבריאה והנס . אולם , המפגש עם העולם היווני בלבושו הערבי כלל התנגשות נוספת ולא פחות דרמתית , הנוגעת למשמעותם של החיים האנושיים ולאופן שבו מתממש הפוטנציאל האנושי . האופן שבו התמודד הרמב " ם עם התהיות הרבות בכל הנוגע לתפיסת האלוהות יידון בפרקים העוסקים ב " מורה הנבוכים , " שכן סוגיה זו לא זכתה להבהרה או למיצוי ב"פירוש המשנה " של הרמב " ם , שנועד מטבעו לכל קהל הלומדים ולא לאלה שנחשפו לתמונת העולם האריסטוטלית והפנימו אותה . לעומת זאת , "פירוש המשנה " מתייחס למפגש הסוער והסבוך הנוגע לתפיסת האדם והחיים האנושיים . ההפנמה העמוקה של גישת אריסטו ומפרשו הערבי אלפארבי , על אודות החיים הראויים , הביאה בין היתר להעתקת הדגש אל האמונות הנכונות כמרכיב מכונן של הזהות היהודית . תפיסת האדם האריסטוטלית גורסת שהאדם מתייחד ביכולתו להבחין בין אמת לשקר , ומימוש הפוטנציאל האנושי שלו הוא השגת האמת על אודות העולם והאל ככל שמשיגה דעתו . לפי אריסטו , לאחר...
אל הספר