אי יציבותם של המוסדות הקהילתיים לאחר הבחירות למועצה הכללית בשנת 1911 פלשו העימותים - שעד עתה לא התבטאו אלא בפולמוסים בין עיתונים או בגילויי דעת פורמליים בעיתונות מאת קהילות מסוימות ( סלוניקי ואיזמיר ) או מאת גופים מקבילים - לתוך תוכם של המוסדות הקהילתיים . שלא במועצות החילוניות שקדמו לה החל משנת ' , 1865 הורכבה המועצה החילונית של 1911 מנכבדים חדשים , להוציא את א ' פרחי , אשר כיהן כחבר במועצה זו מספר פעמים מאז . 1898 ההרכב ההטרוגני של שתי המועצות הוא שיגרום לאי יציבות , שתתבטא למן הימים הראשונים ועד ראשיתה של מלחמת העולם הראשונה בהתפטרויות בשרשרת . שלושה ימים לאחר בחירת המועצה החילונית החליטו שלושה מחבריה , וביניהם א ' פרחי , מקורבו של ח' נחום , להתפטר . הרב הראשי ניסה לשכנעם לחזור בהם מהחלטתם כדי למנוע משבר . משרד המשפטים והדתות תמך בנסיונו של הרב הראשי וביקש לדעת מה היו המניעים להתפטרויות . אילו היו ההתפטרויות מנומקות בנוכחותם של ציונים במועצה החילונית , עלול היה אישרורן של הבחירות להתאחר , והיה גובר הסיכון שייווצר חלל מוסדי . למעשה אכן התעוררו ספקות במשרד המשפטים והדתות באשר לאישרור...
אל הספר