פרק שלישי גורלה של ריאורגניזציה קהילתית

איסטנבול : ענייני הכספים של הקהילה ותהליכים חברתיים אחד המכשולים העיקריים על דרך הריאורגניזציה היה עדיין מצבה הכספי של הרבנות הראשית . העובדה , שמזה שנים רבות , ובייחוד מאז שנת , 1865 לא עמד בראש הקהילה רב ראשי רשמי , שיהיה הן מנהיגה האזרחי והרוחני של הקהילה והן מנהל ענייניה , תרמה להידרדרות איטית זאת במצב הכספי . יתר על כן ; מחמת השביתות התקופתיות של הקצבים נסתם אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של המינהל הקהילתי . סמכותה של הרבנות לגבות מסים נקבעה בברור בבראט המינוי של ח ' נחום ' . גם ח ' נחום וגם המינהל שלו חסרו את האמצעים הדרושים כדי להביא לשינוי בעמדתם של הקצבים המרדניים . נסיונותיהם השונים , כגון פתיחת אטליזים מקבילים באמצעות המועצה החילונית , הענקת הקלות בתשלום , קריאה אל הציבור לגלות אחריות ולקנות בשר כשר אצל הקצבים שלא היו מסוכסכים עם הרבנות הראשית והוועדות שהוקמו בהזדמנות זאת , לא הביאו לתוצאות המקוות . מצב זה לא איפשר לרב הראשי החדש ליזום ולו גם תיקונים קלים , ולרוב לא היה ביכולתו לשלם לעובדים במינהל שלו " . רק בשנת 1910 השיג ח' נחום טזקרה ( מכתב רשמי ) מטעם משרד המשפטים והדתות , ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי