עובדים, מדינה ומשבר: הכלכלה המדינית בישראל

מיכאל שלו חוקרי תנועת העבודה הישראלית תמהים מזה זמן רב על כשלונה של תנועה זו . מפלגות העבודה שבעבר היו מזוהות עם סיפור ההצלחה של הקמתה וביסוסה של החברה והמדינה איבדו את השליטה הבלתי מעורערת שהיתה להן בפוליטיקה הישראלית 1 הן חדלו לשמש כחוליית קישור חיונית בין האזרחים למדינה מחד , ובין עבודה , הון ומדינה מאידך ; אפילו המשך השליטה הבלעדית של תנועת העבודה בבסיס הכוח המרכזי שלה ההסתדרות — כבר אינו ודאי ; מעמדה של ההסתדרות עצמה הולך ונחלש — מגמה שצפויה להעמיק עם עריכתה של הרפורמה במערכת הבריאות —ומפעליה הכלכליים כושלים , או לחליפין מתנתקים משליטתה ; ולבסוף , הפרוגרמה האידיאולוגית של תנועת העבודה — שילוב מתון של לייבוריזם ולאומיות—נמצאת בנסיגה נוכח התפשטות הפונדמנטאליזם הציוני , והיא נדחקה ממרכז התרבות הפוליטית הישראלית אל שוליה . תנועת העבודה , שהינה כיום בעיקרה תנועה של המעמד הבינוני , וההסתדרות , שאינה כוללת בשורותיה את מעמד העובדים הפלסטיני , אינן יכולות , ודומה שאף אינן מעוניינות , להיות נושאות הדגל של הסוציאליזם בישראל . במאמר המוצג כאן , ובספר שפרסמתי על עבודה וכלכלה מדינית בישראל , ( ...  אל הספר