מי עבד במה, עבור מי, ותמורת מה? הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית

שלמה סבירסקי ודבורה ברנשטיין הקדמה במאמר זה באנו להאיר צד חשוב של המפגש ההיסטורי בין אשכנזים ומזרחים בישראל — תהליך התהוות חלוקת העבודה העדתית . על מנת להאיר תהליך זה , ננסה להתמודד באופן ישיר עם אחד המיתוסים השליטים בחברתנו . המיתוס על פיו הפער בין העדות בישראל נובע מן העובדה שיהודי המזרח עלו מחברות מסורתיות ונחשלות לחברה מודרנית ומתועשת . הטיעונים המועלים כאן שונים מההסברים השיגרתיים הרווחים אצלנו . לכן ברצוננו להקדים ולהציג את המשמעות שאנו רואים בתהליכים שאנו מתארים . המפגש בין חלקי העם היהודי השונים בישראל מתואר בדרך כלל בלשון מטאפורית , מופשטת וערטילאית : "קיבוץ גלויות , " "ושבו בנים לגבולם , " "מגולה לגאולה , " "חידוש ימינו כקדם , " "עם אחד , לשון אחת , מדינה אחת , " וכיוצא באלה . מטבעות לשון אלה מנסות להביע בתימצות מספר רעיונות שעמדו ביסוד התנועה הציונית המדינית : רעיון חיסול תלאות הגולה על ידי חידוש העצמאות המדינית כבימי קדם ; רעיון אחדות הגורל של חלקי העם השונים ; והרעיון שגאולה לאומית כרוכה בשותפות ואחדות של כל היהודים . כמו להדגיש רעיונות אלה , לקוחות מטבעות הלשון הללו מזמ...  אל הספר
ברירות הוצאה לאור