יונתן שפירא על פי המיתוס הרווח בארץ , החברה הישראלית המודרנית ממשיכה מבחינה פוליטית ותרבותית את המסורות עתיקות היומין של החברה העברית הקדומה ושל הממלכות שבסיפורי התנ"ך . אך האמת היא כי לעבר היסטורי מרוחק זה היתה השפעה מועטה בלבד על עיצובה של החברה הישראלית בת זמננו , ועוד פחות מכך על עיצוב המבנה הפוליטי שלה . באלפיים שנות פיזורם בין האומות פיתחו היהודים את אומנות ההישרדות הפוליטית , אך גם לוו היה שימוש מועט בלבד ביישות הפוליטית החדשה שנוצרה בארץ ישראל במאה העשרים . במאמר זה ברצוני להסביר כיצד הקהילה היהודית בארץ ישראל עוצבה כחברה דמוקרטית ואיזו דמוקרטיה היתה זו . אטען כי זו היתה דמוקרטיה לוקה בחסר —חסרת מהות דמוקרטית ליברלית וחסרת מפלגה אופוזיציונית חזקה , המהווה ערובה לקיומה של מהות כזו . החברה היהודית החדשה בארץ ישראל נוצרה על ירי גלי הגירה של יהודים מאירופה . ראשוני גלים אלה היו בעיקרם ממזרח אירופה ובשנות השלושים גבר משקלם של העולים ממרכז אירופה . מספר קטן של עולים מארצות האיסלאם הגיע לפני קום המדינה , אך העלייה המאסיבית מארצות אלה התחוללה רק אחרי . 1948 הגל הראשון של מהגרים יהודים ...
אל הספר