פרשת יחסם של השלטונות האיטלקיים אל היהודים בשטחים הכבושים בידיהם בצרפת ובתוניסיה - כמו גם בקרואטיה וביוון - קשורה בראש ובראשונה בכלל הגורמים הפוליטיים והכלכליים , שעל פיהם קבעו קברניטי המדיניות האיטלקית את דרכם באותם הימים . על כך מעידים בעליל גם דבריהם של הנוגעים בדבר וגם מעשיהם , שהיו תמיד מכוונים , כפי שתואר בפרוטרוט בפרקים שקדמו , להשגת מטרות פוליטיות וכלכליות אלה . עם זאת יש לפרשה זו , נוסף על היבטים אלה , נגיעה בשאלות אידיאולוגיות עקרוניות ומוסריות כלל אנושיות , שברגיל אינן באות לידי ביטוי במשא ומתן ובמהלכים דיפלומטיים אלא בעקיפין ובמובלע . דומה כי מן הראוי לתת את הדעת גם עליהם , ויהא אפילו בתכלית הקיצור . שאלות אלה הן במישורים היסטוריים ומוסריים שונים . בכללם המישור האיטלקי פנימי , שעניינו בשאלה הכללית בדבר יחסו של הפאשיזם האיטלקי אל היהודים באיטליה ומחוצה לה , מנקודת ראותו הוא ; משמע -על פי עמדתו האידיאית המקורית , שלא בהקשר של מצבים או של לחצים פוליטיים התלויים בזמן ובמקום . ולעומתו המישור הכלל אנושי והכלל יהודי , שעניינו בתחום שנדרשו בו , מצדם של יחידים ושל קיבוצים לאומיים ,...
אל הספר