הגל השני של החקיקה האנטישמית הגזעית בצרפת , שבא לאחר הקמת 'המחלקה הכללית לעניינים היהודיים' ופרסום חוק היסוד של ואלא , ב 2 ביוני , 1941 עורר דאגה עמוקה בלב יהודי תוניסיה וחשש כבד לעתידם . החוקים שנתפרסמו עד אז 36 משרד החוץ האיטלקי ייחס כפי הנראה חשיבות מרובה לתקרית גאבס , שכן ב 1 ביוני 1941 שיגר העתק מן הדיווח השני של סילימבאני לעשר כתובות : המטה הכללי , משרד המלחמה , משרד הימייה , משרד האווירייה , משרד המושבות , ( Africa Italiana ) מטה ועדת שביתת הנשק עם צרפת , שגרירות איטליה בברלין , הקונסוליה באלג'יר , הקונסוליה ברבאט ונציגות ועדת שביתת הנשק בליאון . ב 7 בנובמבר 1941 הודיע הקונסול סילימבאני למשרד החוץ , שהסתיים המשפט נגד הערבים שהואשמו באותו רצח , וכי ארבעה מהם נידונו למיתה . בפרוטקטורט פגעו אמנם ביחידים , אך לא ערערו את מעמדו של כלל הציבור . לעומת זאת , החוקה החדשה של ממשלת וישי , אילו הונהגה גם בתוניסיה כלשונה וכרוחה , עלולה היתה לגרום נזק חמור ביותר . 'יהודי תוניסיה עמדו ועדיין עומדים בראש הסולם במקצועות החופשיים , במסחר ובפעילות התעשייתית / העיר הקונסול סילימבאני בדיווחו מיום...
אל הספר