ב 8 בנובמבר , 1942 בשעות הבוקר המוקדמות , נחתו צבאות ארצות הברית ובריטניה בחופי מרוקו ואלג'יריה ובקרבת עיר הנמל דאקאר , והשתלטו במהירות על ארץ רחבת ידיים , מן החוף האטלנטי ועד לתוככי שטחה של תוניסיה . החששות שהביעו האיטלקים שנתיים קודם לכן , בעת חתימת הסכמי שביתת הנשק עם צרפת , שהקיסרות הצרפתית שמעבר לים תהיה החוליה החלשה במערך ההגנה של 'הציר , ' ושאנשי וישי המופקדים על בטחונה לא יעמדו במשימה , ובהזדמנות הראשונה יהפכו את עורם ויצטרפו אל אויבי מעצמות 'הציר , ' בעלי בריתם מאתמול - חששות אלה נתאמתו הפעם במלואם . תוך ימים אחדים , במהלך צבאי רחב היקף אשר הפתיע את המטות הצבאיים של 'הציר , ' עלה בידי בעלות הברית לשנות את מאזן הכוחות בזירת הים התיכון מן היסוד . הן פתחו חזית חדשה בעורפם של צבאות 'הציר' שנלחמו במדבר המערבי , והחישו בדרך זו את קצה של המערכה הצבאית העקובה מדם , שהתנהלה זה למעלה משנתיים בזירה זו . הן השתלטו על רוב שטחה של יבשת אפריקה , ויצרו לעצמן בסיס ענק , שאפשר להן לקרב אל איזור הקרבות , העתיד להיפתח על אדמת אירופה , מקצת הפוטנציאל הצבאי והלוגיסטי האמריקאי האדיר . ומעל לכל עלה ...
אל הספר