ד. על מדוכת הגירוש של יהודים איטלקים יחידים

שאלת מעמדם וגורלם של כלל היהודים בעלי האזרחות האיטלקית תושבי 'האיזור הכבוש' בידי הגרמנים בצרפת נדונה אפוא בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1942 בשגרירויות ובמשרדי החוץ של שתי מעצמות 'הציר , ' וברומא הגיעה עד לשולחנו של ' ראש הממשלה והדוצ'ה של הפאשיזם . ' באותה שעה התנהלה בפאריס , בדרג המקומי הצנוע של אנשי הקונסוליה האיטלקית ואנשי השגרירות ומוסדות הביטחון הגרמניים , מערכה אחרת , עיקשת וממושכת . המערכה התנהלה על גורלם של יהודים יחידים , 47 ראה גם להלן , פרק ו , סעיף ד . בעלי אזרחות איטלקית או הטוענים לזכאות לאזרחות זו , שנעצרו בפאריס או בסביבותיה במהלך הקיץ של שנת , 1942 ושהיו כלואים במחנה דראנסי ( או , במקרה אחד , במחנה בון לה רולאנד ) בהמתנה להעברתם 'מזרחה . ' כזכור , בדיווחים הראשונים של השגריר בוטי על המצודים הגדולים מאמצע יולי לא נאמר דבר על מעצרם של אזרחים איטלקים , ואמנם לא ידוע אם בפועל היו כאלה . אבל מתחילת אוגוסט , לכל המאוחר , נאסרו מפעם לפעם יהודים איטלקים בידי המשטרה הצרפתית , מסיבות שונות ובתואנות אלה או אחרות ; דרך משל - אי שמירה על גזירה מן הגזירות המיוחדות שהיו מוטלות על היהודים ,...  אל הספר