א. המאבק על רכושם של היהודים האיטלקים

ב 20 במאי , 1940 בעוד המערכה הצבאית בצפון צרפת בעיצומה , ובשעה שמיליוני צרפתים נטשו את בתיהם וגדשו את כבישי ארצם במנוסתם דרומה , פרסם מטה הכוחות הגרמניים צו בעניין המשך ניהולם התקין של המפעלים הכלכליים והתעשיתיים בשטחים הכבושים - בהולנד , בבלגיה , בלוכםמבורג ובצרפת - ובדבר מינוי מנהלים קרואים למפעלים שבעליהם נטשום ושהיו בסכנת סגירה . כעבור חודשים אחדים , ב 27 בספטמבר , משהחלו החיים לחזור למסלולם , פרסם הממשל הצבאי הגרמני בצרפת יצו בדבר צעדים נגד יהודים . ' צו זה עמד ביסוד רוב הגזירות הכלכליות והחברתיות שנתכו לאחר מכן על היהודים שב'איזור הכבוש . ' הצו קובע , שיחשב ליהודי 'מי שדתו הנה או היתה יהודית או מי שיותר משני סביו היו יהודים' על פי דתם . על מי שנחשבו יהודים על פי הגדרה זו נאסר לשוב אל 'האיזור הכבוש / אם נמלטו ממנו בימי הקרבות . אם נשארו לדור בו , הוטלה עליהם החובה להתפקד במשרדי הממונה על המחוז ( Prefectures ) שבמקום מגוריהם , ולהציג בפתח עסקיהם שלט , בגרמנית ובצרפתית , המזהיר כי זהו 'עסק יהודי . ' צו נוסף , אף הוא 'בעניין הצעדים נגד היהודים , ' נתפרסם ב 18 באוקטובר 1940 ודן בפ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי