החברה המסורתית האשכנזית ידעה במהלך התקופה המודרנית משברים אחדים שנגעו בערכיה הדתיים הבסיסיים ומחמתם נדרשה לעשות ראורגניזציה ערכית וחברתית משברים אלו היו כרוכים בהתפשטות החסידות , ההשכלה , הרפורמה והציונות ובמאבקים עמן . המאבק בהשכלה נגע בהיבטים חברתיים של פרודוקטיביזציה ולמשנה החינוכית של השכלה רבנית מול השכלה כללית . המאבק בחסידות עסק בעיקר בהבדלים ובהדגשים למיניהם בפולחן הדתי ובאופייה של ההנהגה . המאבק ברפורמה נגע מלבד בהיבטים הללו גם באשיות ההלכה . אולם האיום הציוני היה הקשה מכול שכן ביקש לכבוש את המלכה בביתה . לאמור , הציונות ניסתה לרשת את הקהילה המסורתית הן במקומות חיותה בחוץ לארץ הן בארץ ישראל , שנועד לה מקום מרכזי בתקוותיה המשיחיות של הקהילה המסורתית . הציונות קראה תיגר על היהדות המסורתית לכל היבטיה , אם בהצעת זהות לאומית יהודית מודרנית , אם בהכפפת החברה המסורתית לאורחות חיים חדשים המאיימים על ההלכה ואם בשאלות של אמונה באשר להגדרות גלות וגאולה . אין אספקט חברתי או רוחני בחברה המסורתית שהציונות לא קראה עליו תיגר . את הדברים ניסח אחד מכתבי העיתון החרדי "הפלס : " "הם הציונים פי שני...
אל הספר