יוסי גולדשטיין התנועה הלאומית היהודית הראשונה ברוסיה , 'חיבת ציון , ' קמה בתחילת שנות השמונים של המאה התשע עשרה . היא חרתה על דגלה , ביעדה המרכזי , את כינונה של ישות לאומית יהודית בארץ ישראל . ו הנהגתה בשנות השמונים והתשעים , שמרכזה היה באודסה , בראשותם של יהודה ליב פינסקר , משה ליב ליליינבלום ואברהם גרינברג ניסתה לקדם את יעדי התנועה אך ללא הצלחה יתרה . דווקא התנועה הציונית שהוקמה במרכז אירופה בקיץ 1897 ביוזמתו של העיתונאי תיאודור הרצל דחקה את רגליה כתנועה הלאומית הציונית המובילה . אולם אף שמרכזה של התנועה החדשה נדד לווינה , הוסיף סניפה הרוסי של אותה תנועה להיות גורם מרכזי ובעל משקל רב בהסתדרות הציונית . מספר נציגיו בקונגרסים הציוניים עלה בהרבה על זה של תנועות ציוניות אחרות ; סך התרומות שנאספו ברחבי תחום המושב למימון פעילויות התנועה היה לעתים גדול יותר מסך התרומות של כל שאר חברי ההסתדרות הציונית גם יחד ; ועצם העובדה שהרצל וחבריו חיפשו פתרונות מדיניים ודיפלומטיים שיפתרו בעיקר את בעיותיה של היהדות הרוסית , הגבירה את חשיבותה של התנועה ממזרח אירופה , מעל לכוחה הראלי . בתקופת יורשיו של הרצל...
אל הספר