יהדות ליטא במאה התשע עשרה התפרסמה בעיקר כמרכז של למדנות . את שורשי הדימוי הלמדני של מרחב התרבות היהודי הליטאי ' אפשר לאתר במורשת הלמדנית של יהודי ממלכת פוליךליטא כפי שהתפתחה במאות השנים שקדמו לחלוקות פולין . בתקופה שאנו עוסקים בה התגבשה הזהות ה'ליטאית ' הייחודית כחטיבה נפרדת ביהדות מזרח אירופה , וכדמות מופת לה שימשה האליטה האינטלקטואלית . מפרספקטיבה תרבותית אפשר להבחין כי בתקופה זו הייתה יהדות ליטא מצע גידול לתנועות ולאידאולוגיות רבות , אך דומה כי הלמדנות השתלטה למעשה על דימויו של היהודי הליטאי ודחקה לשולי התודעה ההיסטורית זרמי מחשבה ותנועות תרבותיות אחרות שהתפתחו בו בזמן בליטא , כדוגמת ההשכלה . בעת שקיעתה של ממלכת פולין ליטא , התאפיינה האליטה היהודית שבתחומה במידה רבה של זהות בין האוליגרכיה הכלכלית לבין שכבות הרבנות והלמדנות , ושתיהן היו מורכבות למעשה משדרה דקה למדי של משפחות מיוחסות . אולם מאמצע המאה השמונה עשרה ואילך היו האליטות הקהילתיות המסורתיות נתונות בתהליך עקיב של נסיגה מעמדות הסמכות והשליטה , בייחוד לנוכח פירוקן ההדרגתי של מסגרות האוטונומיה הקהילתיות והעל קהילתיות בידי המדינה...
אל הספר