. 1 ידועים כללי הגיית השווא של ר' יהודה . אחד מהם : לפני כל האותיות , אף לפני גרוניות קמוצות , הגוי הוא כפתח . לפני גרוניות , המנוקדות בשאר התנועות , הגייתו כניקור הגרוניות . עי' אותיות הנוח במקור הערבי , מהדורת יסטרוב ; 6-5 תרגום ר-מ אבן גקטילה , מהדורת דוקס . 19 נביא מתרגומו של ראב"ע , מהדורת דוקס : 5 השוא לפני גרוניות כתנועת הגרוניות ' , חוץ [ מן ] הקמץ הגדול , כי יכבד על הלשון ברוב דבריהם להניע השוא לפניו [ לפני הקמץ הגדול ] בקמצות , על כן ינועו ( ד ( . [ ה ] שוא בפתח כמו גערה , קערה , שערים ... לא ינועו השוא בקמץ ... אכן בפתחי . מכאן הסיק דוד ילין , 1 שריי היה הוגה את הקמץ כחולם . זו היא גם דעתו של ברגשטרסר וכן חומסקי . 3 תמוה , שלא שאלו , מה הוא הכובד שבהגיית שווא קמוץ לפני קמץ , ומה קלות היא כהגייתו כפתח . . 2 כנראה , יש תשובה לשאלה שלא נשאלה . יש לעיין בדברי ראב-ע המפורסמים : ירק אנשי טבריא נם חכמי מצרים יודעים לקרוא את הקמץ הגדול / אינו אומר 'קוראים' אלא 'יודעים , ' משמע שהנייר , זו s & דורשת ידיעה ואימון . 0 אם היא לבדה כך , שתים רצופות על אחת כמה וכמה . לפיכך אומר ר"י : הגיי...
אל הספר