. 1 בעמי , 100 שם , הביא מספרי האזינו , פי' שו : 'כשעירים עלי דשא כשאדם הול ך ללמוד תורה בתחילה אינו יודע מה לעשות עד ששונה שני סדרים או שני ספרים ואחר כך נמשכת אחריו כרביבים לכך נאמר כרביבים עלי עשב . ' אין לפרש כאן ' רביבים' לשון גשמים ; אין הסגנון עולה יפה , שאין טעם לומר : התורה נמשכת אחריו כגשמים . ט' מפרש על פי הערבית והארמית הנוצרית שלא י.- רביב = טלה . פירוש זה מתקבל על הדעת , אלא שכבר קדמו ר' דוד צבי הופמן , מדרש תנאים 185 וזה לשונו . 'נ-ל דרביב כאן הוא כבש המתגדל בבית ואינו הולך לרעות באגם , וכן הוא בלשון ערב . ' אף קרויס הביא פירוש זה בשם הופמן ב'וזאת ליהודה , ' ספר יובל לכבוד ר' יהודה אריה בלוי , תרפיו , 316 הערה . 27 ולא עוד אלא שבמדרש תנאים , שם , שהעתיק מן הספרי , הלשון מתוקן יותר : כרביב , לשון יחיד , ולא ' כרביבים' שבדפוסי הספרי . מעתיקי הספרי , או מדפיסיו , נמשכו בוודאי אחר לשון המקרא , לשון רבים י . אף ח-א גינזברג , כתבי אוגרית , 20 פירש 'רבבת' כנ-ל . פרופ' טורטשינר במאמרו , העוסק בעניינים הדורשים עיק בחילופי נוסחאות , לא נתן דעתו למדרש תנאים , ליקוטים ממדרש הגדול , ...
אל הספר