. 8 ח-נ ביאליק כותב , 'ההד' שנה ט , מרחשוון תרפ' ד : אפנן , אפנון [ למעלה , סעיף . [ 1 לדעתי נסמך הפיטן ביצירת מלה זו על הכתוב במשלי כה , יא 'דבר דבור על אפניו / וכדרך הפיטנים השאיל למלה זו גם את הוראת שכנתה הקרובה אליה : 'דבר ; ' ומשמעה אפוא כפול : דבר מתוקן , דבר שהוא דבור על אפניו . ובא כתואר לדבר אלקים ומאמרו , וגם למצות אלקים . ובמשמעות זו השתמש בה הפיטן בכל אותם החרוזים שהביאם מר ילון . 'אפנץ קטרת' פירושו מצות קטרת ' ; לוחות אפנוני' - לוחות הדברות ' ; אפנוני אלופים' - דברי תורה : 'אפננת ערוגים' - בראת את השמים בדבור במאמר ( על דרך 'בדבר ה' שמים נעשו / ויגיד עליו שכנו : 'באמר נערגים' . (* ובוודאי כך משמעו גם בחרוז 'משפטי אורי אפנץ / אלא שמלת 'אורי' עדץ צריכה עיון . וכן יש לעיין במדרשי אגדה על הכתוב 'דבר דבור על אפניו / לראות מה דרשו בו בעלי אגדה . נמזר ( למעלה , סעיף . ( 2 מלה זו גזורה לדעתי מן השם 'מזרות' = ) מזלות , איוב לח , לב , כמו שגזרו הפיטנים , וביניהם גם רשב"ג , מלת 'נמזח' מן השם 'מזח . ( ' והפיטן נתנה תאר לגלגל המזלות - , הרקיע שהמזלות קבועים בו ; 'והארת נמזר אורים גדולי...
אל הספר