ארנלדו ד' מומיליאנו א הייתי משתמש בלשון ההמעטה של המאה אילו אמרתי שהמושג היסטוריה אוניברסלית מעולם לא היה ברור . אם מבינים אותו כפשוטו , רעיון ההיסטוריה האוניברסלית גובל באבסורד . מי יכול לספר כל מה שקרה י ומי היה מוכן לשמוע אילו סיפרו לו ? אבל גם במסורת של כתיבת ההיסטוריה היוונית וגם במסורת העברית מתגלה הדחף לספר את הסיפור כולו מתחילתו עד סופו , וההיסטוריה האוניברסלית נעשתה אחד הרכיבים הבעייתיים ביותר במורשת הכפולה שלנו , היהודית והיוונית . בין הטקסטים שהגיעו אלינו ישירות , טקסט יווני — מעשים וימים של הסיודוס — הוא הנותן לנו את התוכנית העתיקה ביותר של רצף הדורות , אבל היהודים בתקופה ההלניסטית עלו על היוונים בכך שהמשיכו את הסיפור אל מעבר להווה , אל העתיד , וגלשו מהיסטוריה לאפוקליפסה . תערובת ההיסטורי והמשיחי נעדרה רק לעתים נדירות מתיאורי ההיסטוריה האוניברסלית שכתבו היסטוריונים של הכנסייה והיסטוריונים חילונים , החל בספר 'חזון יוחנן' ועד חקר ההיסטוריה של ארנולד טוינבי ; ואין שום סימן לכך שתעשיית ההיסטוריה האוניברסלית מאבדת מתנופתה . בניגוד לדעה השלטת , האומרת שרוב הזמן מילאה ההיסטוריה הא...
אל הספר