בשנים האחרונות הותקפה ההיסטוריוגרפיה המודרניסטית בידי אותם היסטוריונים הרואים לפחות בכמה מן האומות בימינו , ואפילו באידיאולוגיות הלאומיות שלהן , תופעה טרום מודרנית ואפילו פרניאלית . היא הותקפה גם בידי חוקרים הרואים באומה תופעה טרנס היסטורית , החוזרת על עצמה בתקופות שונות וביבשות רבות , ללא קשר לתנאים הכלכליים , הפוליטיים או התרבותיים . במחנה "ניאו פרניאליסטי" זה אפשר להבחין בשתי מגמות . את האחת אפשר לכנות פרניאליזם מתמשך . היא סוברת ששורשי האומות בנות ימינו נעוצים בעבר הרחוק ומשתרעים על פני מאות שנים , ובמקרים אחדים - אף על אלפי שנים . על תפיסה זו מתבססים אנשים רבים ביותר , הרואים את אומתם כקדומה וכפרניאלית . החוקרים הדוגלים במגמה זו נוטים להדגיש את ההמשכיות . אמנם , הם מכירים בקיומם של הפסקות ושברים בתיעוד ההיסטורי , אך הם מצביעים על רצפים וזהויות תרבותיים על פני פרקי זמן ארוכים , הקושרים אומות ימי ביניימיות או אפילו עתיקות למקבילותיהן העכשוויות יותר . לפיכך , גם אם המודרניזציה והמודרניות אינן בלתי רלוונטיות , הרי שללא ספק נודעת להן משמעות זעומה מבחינת ראשיתן והתפתחותן של האומות ושל ה...
אל הספר