ג. אומות אתניות ואומות אזרחיות

איזו משמעות יכולה להיות לוויכוחים אלה , שרובם ניטשו במאה התשע עשרה , לגבי הנסיבות השונות בתכלית של שלהי המאה העשרים ? כלום יש בעיסוק בהם משהו מעבר להתעניינות של חוקרי עתיקות גרידא ? הוויכוחים שניהלו היסטוריוני העבר על האומות נראים לפתע , ללא ספק , אזוטריים ומיושנים , לאור תוצאותיה האימתניות של מלחמת העולם השנייה . מי יכול כלל לאמץ גרסה כלשהי של לאומיות , קל וחומר תפיסה אורגנית של האומה ? כלום לא זה היה בית הגידול המורעל של הפשיזם והנאציזם ? ובפסיקתו הנוקבת של ג'ון דאן : "הלאומנות היא החרפה הפוליטית הקשה ביותר , הכתם העמוק ביותר והעיקש ביותר , ועם זאת הבלתי צפוי ביותר , הרובצים על ההיסטוריה המדינית של העולם מאז שנת Dunn ) " 1900 . ( 1978 , p . 55 ואף על פי כן , בשעה שדאן כתב דברים אלה כבר היתה בעיצומה , זה עשור , התחייה האתנית של תנועות לאומיות שוליות במערב , ועד מהרה עתידה היתה להצטרף אליה ההתעוררות הדרמטית של תנועות לאומיות אתניות במזרח אירופה ובברית המועצות לשעבר . התוצאה היתה לא רק נהירה עממית "לגלות מחדש" את הלאומיות , במקום הקומוניזם שאבד עליו הכלח , אלא גם התעניינות מלומדת , אם ...  אל הספר