ב. דטרמיניזם תרבותי והאידיאל הפוליטי

אף על פי כן , מתחים וסתירות אלה בעצם המושג "אומה , " ובינו לבין הפרקטיקה של הלאומיות , לא נעשו מושאים לניתוח היסטורי מלומד עד המחצית השנייה של המאה התשע עשרה . למעשה , רק אחרי , 1848 ובמיוחד אחרי מלחמת צרפת-פרוסיה בשנת , 1870 גילו ההיסטוריונים את המתחים הללו , אף שהיסטוריונים אלה בעצמם היו מעורבים מקרוב , לעתים קרובות , בגילויו מחדש ובאישורו של העבר הלאומי , תוך שהם מוסיפים שמן לפולמוס שהיה פוליטי ובה במידה גם אינטלקטואלי . אכן , לאור המחלוקת המרה שנתגלעה לאחר מכן על חבלי אלזס ולורן , נשא ארנסט רנאן ( Renan ) בשנת 1882 את הרצאתו הנודעת , "Qu ' est-ce qu ' une nation ?" ( האומה מהיי , ( שהיתה לאחד הטקסטים הקלסיים של התפיסה הפוליטית והוולונטריסטית של האומה . בהרצאה זו ביקש רנאן להפריך השקפות דטרמיניסטיות מופרזות על האומה ועל קורותיה , אף כי הודה בכוחם של קשרים היסטוריים . כנגד אמות המידה האתניות הלשוניות , וכנגד הלאומנות המיליטריסטית של היינריך פון טרייטשקה והשימוש שנעשה בה כדי להצדיק את הסיפוח הגרמני של אלזס ולורן , שני החבלים שכבש לואי הארבעה עשר , מציין רנאן כי האומה במהותה היא עיקרון...  אל הספר
החברה ההיסטורית הישראלית