ספר שישה־עשר

א אחרי כן שיטה המזל בניוון ביד פתיות עצמו וביד הבטחותיו של קםליוס באסום . איש זה' שהיד . ממוצא פוני ובעל דעה מבולבלת , פירש חלום חזיון לילה כתקוות ודאי . אז הלך לרומא' קנה בכסף את הרשות לבוא לפני הפרינקפם וגילה לו , כי מצא באדמתו מערה עמוקה עד אין שיעור' המחזיקה שפעת זהב שאין לו צורת מטבע' אלא עשוי מקשה גלומה ועתיקה . כי מטילים כבדי משקל מוטלים בה מכאן ועמודי זהב ניצבים מכאן' וכל אלד . היו חבויים תקופה ארוכה כזאת למען ירבה עושרו של דור זה . וכן אמר כמשער בנפשו' כי לאחר שברחה דידו הפניקית מצ 1 ר ויסדה את קארתאג , 1 הטמינה אותו הון לבל יביא מ 1 תר הכסף את עמה הצעיר לימים לידי הוללות' או לבל יקומו מלכי הנומידים' אשר היו עוינים לה גם מטעמים אחרים , ויתעוררו למלחמה מתשוקה לזהב . ב לפיכך בלי בדוק כל צורכו את מהימנותו של המספר או של המעשה עצמו , בלי שגר אנשים לדעת אם אמת בפיו' הוסיף נירון על השמועה ושלח שליחים להביא את השלל כדבר המזומן לו . גם טריךמות ושייטים נבחרים ניתנו להם למרבה המהירות . אותם הימים לא היו הבריות סחים אלא בזאת —העם בלב מאמין , נבוני דבר בדעות שלא ממין זה . ואירע הדבר , שא...  אל הספר
מוסד ביאליק