ספר שלושה־עשר

א ההריגה הראשונה בימי הפרינקיפאט החדש , הריגתו של יוניוס סי לאנוס י הפרוקונסול של אסיה , תופנה במרמת אגריפינה בלא ידיעת נירון . לא בחמי מות מזגו עורר כליה על עצמו ! אכן נרפה היה ונקלה בעיני השליטים הקודמים , עד שגאיוס קיסר היה נוהג לכנותו בשם בהמת הזהב . אולם אגריפינה' אשר בתחבולותיה נרצח אחיו לוקיומ סילאנוס , פחדה פן יהיה נוקם . שהרי רבים היו האומרים' כי נירון' אשר אך זה עתה גמלה ילדותו ואשר בפשע תפס את השלטון' יש להעדיף ממנו אדם שפרקו מיושב , נקי כפיים' בן טובים ומצאצאי בית קיסר , דבר שנחשב באותם הימים ! כי גם םילאנום היה בן ריבעים לאבגוסטוס האלוהי . זו היתה סיבת הרצח . השמשים למעשה היו הפרש הרומאי פובליוס קלר והעבד המשוחרר ו . ליוס , הממונים על רכוש הפרינקפס באסיה . בעת סעודה הגישו הללו את הרעל לפרוקונםול בגלוי יותר מכדי לגנוב את דעתו . בחיפזון לא פחות מזה , על ידי מאסר קשה ועל ידי החמורה שבכפיות , נדחף למיתה נארקיסוס עבדו המשוחרר של קלאבדיום , אשר על המחלוקת בינו ובין אגריפינה סיפרתי קודם לכן . הדבר נעשה שלא בטובתו של הפרינקפס , אשר רדיפת הבצע והבזבזנות של נאר קיסום היו מיושבות...  אל הספר
מוסד ביאליק