א לאחר נסיעה ללא הפוגה בים של חורף הגיעה אגריפינה אל האי קוד קירה נ השוכן מול חופי קאלאבריה . 2 שם שהתה ימים מספר למען הרגע את רוחה' שכן הסעירה היגון ולא לומדה לשאתו . בינתיים יצאו לשמע בואה כל הידידים הקרובים , אנשי צבא רבים' אשר שירתו בצבא גרמניקום' ואף זרים לרוב מערי השדה הסמוכות ! מהם משום שסבורים היו כי חולקים הם כבוד לפרינקפס , רובם משום שנגררו אחר אלה' וכולם אצו אל העיר ברונדיםיום , המקום הקרוב מפול והבטוח מכול לעלייתם של יורדי ים ליבשה . אך נראה צי האוניות במרחבי הים' מלאו לא רק הנמל והמים הסמוכים לחוף אלא אף החומות , הגגות וכל מקום הצופה למרחקים' קהל מתאבלים' השואלים זה לזה' אם בצאתה יקדמו את פניה בדומיה או בק 1 ל מה . טרם הוברר מה יהיה הולם את השעה , והנה קרב הצי לאטו ושייטיו אינם עועזים , כדרכם' אלא כולם לובשים עצבות . בצאתה מן הספינה עם שני ילדיה כד המת ' בידה ועיניה כבושות בקרקע , פרצה אנחה אחת מפי כול , ולא ניתן להבחין בין קרו בים לזרים , בין קינת גברים לקינת נשים . רק היוצאים לקראת אגריפינה' שכאבם היה חדש עמהם , הגדילו קונן מבני לווייתה , אשר האבל הממושך התיש את כוחם ....
אל הספר