שירה וגזענות

התגובות הנזעמות על 'מלחמת ירושלים' של ראובני שרטטו , כאמור , קו בולט באופק הציפיות של קוראי שירת המאורעות . ההתייחסות המכלילה אל האויב הערבי , והטון המשפיל שנקט כלפיהם השיר — עוררו , כזכור , מורת רוח רבה בקרב המקווים לחיים משותפים ולכבוד לאומי הדדי בין שני העמים . קו גבול זה גם ממקם את שירי המאורעות של אצ"ג בשוליים הקיצוניים של המחנה הלגיטימי של המערכת הפוליטית הארצישראלית . התקפה חריפה ביותר על עמדותיו הפוליטיות של אצ"ג , מאת העיתונאי איש דבר יצחק בן דור ( דבר , , ( 23 . 12 . 1930 יכולה להמחיש את עוצמת הזעזוע שעוררה גישתו של אצ"ג בקרב חוגי תנועת העבודה . בן דור האשים את אצ"ג באוריינטציה גזענית מובהקת וגינה את תביעתו שלא להבחין בסימנים החיוביים שבמחנה הערבי : 'משורר מלכות בית זאב לא יסלח לעולם לאותו ערבי בירושלים שמסר ביום הדמים את האבטומוביל שלו לצעירים יהודים , שישתמשו בו לצורך הצלת אחיהם . ' בדבריו הפליג בן דור עד כדי השוואה בין יחסו של אצ"ג אל 'הגזע החברוני' לבין 'שוט לוחמי הגזע הגרמנים , ' ואף הזכיר בהקשר זה את יחסם של הנאצים אל יהודי ברלין . ההבחנות הפוליטיות שעושה אצ"ג בחלק 'נאו...  אל הספר
מוסד ביאליק