האופן שבו מציגה כל אחת מן הפואמות את האידיאל הצבאי של הסיקריקין יכול ללמד על כברת הדרך שעבר אצ"ג כמשורר פוליטי משירי כלב בית עד שיריו הפוליטיים על המאורעות . אחד משירי כלב בית , 'אז וכעת , ' מעורר מחדש את שאלת תוקפן של האנלוגיות בין ההווה בארץ ישראל המנדטורית לבין ארץ ישראל של ימי בית שני . באמצעות ארגונו כמענה לטענות נגד צפויות , מבטא השיר פקפוק באפשרות מימושו של האידיאל הסיקריקי : כן . כף היה אז בזמן בית המקך : # הכזב מעלף בקטךת ? ןך > מה . וצחנת הדם בריחות לבונה . ( ... ) אף בימי המקך # היה עם ומלכות מולדת כוךמים ויוגבים וחוןים . אניות ב ; ם וצבא על ? ב # ת . כהן רם בהיכל ו ^ ופט גם בשער . וכעת המולדת — מולדת ערב ; אין עם ומלכות , אלא # בט קטן על אי לחם קטן ; וי # # לט גדול על חנות קטנה : משיחיות בה , פדות עם בה — מכילת . ( עמ' מג-מד ) על אף תחושת הייאוש הכבד ' ) כי מוצא אין מזה , ( ' קובע הדובר אפשרות מסוימת לגאולה באמצעות הסיקריקים . אלא שזו מוצגת רק כהשערה פרובלמטית המיוסדת על אנלוגיה היסטורית : 'רק מהלך אמות לפנינו לתהום / — אם פתאום לא יקום
אל הספר