הבלדה על 'בני חולדה'

העובדה שראובני בחר להתנצח עם תוקפיו תוך התחמקות מן המשמעויות הפוליטיות שיוחסו לשירו , ולא בעמידה פוליטית איתנה על עמדותיו , מלמדת על הפער בין חדשנותו הפוליטית לבין מוגבלות הכלים הספרותיים ששימשו אותו . ההשערה כי ראובני כתב את שכתב לא מתוך כוונה פוליטית מוגדרת דיה רק מתחזקת לאור המוגבלות של הפתרונות הספרותיים שמציע שירו בהתמודדותו עם התבניות האידיאולוגיות של תפיסת הגבורה באתוס החלוצי . קרוב לוודאי שרגישות ספרותית גדולה יותר , שתוצג בהמשך באמצעות יצירתו הפוליטית של אצ"ג על המאורעות , היתה מובילה אותו להתמודדות ספרותית מעמיקה יותר עם תמונת העולם האידיאולוגית של קוראיו . ייתכן שהיא אף היתה מאפשרת לו להימנע מתגובות הבוז והזעם החריף , שנעזרו גם בהסכמה שרווחה בדבר ערכו הספרותי המפוקפק של השיר ( ר' בנימין , ב' כצנלסון . ( שירו של ראובני וניתוח התגובות עליו , בכללם דברי המחבר עצמו , שאישר בשתיקה ותוך התגוננות כמה מנורמות הגבורה של תנועת העבודה , מאפשרים לשרטט את גבולותיו של אופק הציפיות שהעמיד הנמען ההיסטורי של 'שירת העבודה' כלפי שירת המאורעות . על רקע קו הגבול ששרטט ראובני ניתן גם לשער כמה מן ...  אל הספר
מוסד ביאליק