מאורעות תרפ"ט , שהתחוללו בשבוע הדמים שבין 23 ל 30 באוגוסט , 1929 עוררו ביישוב פולמוס סוער ביותר . ראשיתן של הפרעות בהתקפות על יהודי ירושלים ושכונותיה , המשכן בטבח אכזרי בחברון , התנפלות רצחנית על יהודי צפת , התקפות דמים על תל אביב וחיפה וכן על יישובים כפריים כמו חולדה , עיךזיתים , מוצא ועוד . בצד היהודי הגיע מחיר הדמים של הפרעות ל 133 הרוגים ומאות פצועים . אפשר היה לצפות כי בעקבות אירוע זה יתלכדו מרבית הכוחות הלאומיים לחזית אחת , שתגנה בחריפות את התוקפים ואת התנהגותם חסרת האחריות של שלטונות המנדט . אך כבר בתגובות הראשונות , שפורסמו בימים הראשונים לאחר הלם המאורעות , ניכרת הדיפרנציאציה הפוליטית הרבה ששררה אז ביישוב בשאלה כאובה זו ושלא אפשרה למערכת הפוליטית והציבורית הארצישראלית להגיב על פי מכנה משותף . ב'גילוי דעת' שפרסמה הסתדרות העובדים כחודש ימים לאחר האירועים ( דבר , , ( 20 . 9 . 1929 נכללו העמדות העיקריות שנקט הזרם המרכזי של תנועת העבודה כלפי המאורעות . בראש וראשונה נפרשת בו התקפה חריפה על ממשלת המנדט , המזלזלת בחובותיה כלפי הבית הלאומי העברי ומעלימה עין ממעשי הערבים וכוונותיהם . ...
אל הספר