שירי כלב בית יוצרים אפוא פיצול בסיסי בין שני סוגי נמענים , אלה הנמנים עם אליטה אקטיביסטית ואלה הנמנים עם כלל המחנה הפועלי . פיצול זה משלב רמות כתיבה וסגנונות שונים , ובעיקר מקיים מתח רצוף בין יחידות שיריות בעלות מבנה קוהרנטי , פשוט יחסית , לבין קומפוזיציה ארוכה ומפותלת . קומפוזיציה זו מתרכזת בפיתוח פרסונות ספרותיות באמצעות מערכת מורכבת יחסית של יחסי שאלה תשובה , הכללה הדגמה , והכל תחת צלה חובק הכל של התבנית הביוגרפית . כעת ניתן לראות כיצד שיכלל אצ"ג את הפתרון שבאמצעותו 'גייס' ועיבד את הפואטיקה האקספרסיוניסטית של ספרי השירה הארצישראלים המוקדמים שלו לצרכיו הפוליטיים המאוחרים יותר . הביטוי הבהיר ביותר למתח זה שבין פשטות לבין מורכבות , ובין דוקטרינריות לבין רב אנפיות המתמקדת בעיקר בהזרה פוליטית של תחבולות חבוטות , הוא בהתחלפות השוטפת של הפרסונות לאורך כל הפואמה . העיצוב האמבלמטי של הפרסונה יכול לשמש את המשורר הדוקטרינר הפוליטי , המבקש לקבוע קוד פיגורטיבי אחיד וקליט לסמכות הפוליטית ולמסריה . מצד אחר בולטת בספר השבירה המתמדת של הרציפות הפרסונלית , המעבר מן הזאב אל הכלב , אל התן ושוב אל הכלב ...
אל הספר