' ספר הפואמה' מסתיים בפואמה 'כלב בית , ' שעל שמה נקרא הספר כולו . בסופה של פואמה זו , המהווה את החלק האחד עשר בספר , צירף אצ"ג שיר ללא כותרת שבראשו כוכב ( עמ' ran ' הדפסתו באות פטיט ( ובדומה לשירי המסגרת בחזון אחד הלגיונות , המודפסים אף הם בפטיט ) מרמזת על מעמדו המיוחד במסגרת הכוללת של הספר . מיד לאחריו ממוקם השיר 'סיום' ( עמ' קכג , גם הוא בפטיט , ( החותם את הספר כולו . הקבלת השיר שלפני האחרון ( עמ' קכב ) לשיר המוטו של החלק בפרוזה 'לוי לספרי כלב בית' ( עמ' ג , ( מגלה כי שיר המוטו ל'לוי' הוא למעשה מעין ביוגרפיה ספרותית קצרה , בה פרש אצ"ג את תחנות המעבר שלו מתקופת היותו שותף פעיל ב'שירת העבודה' ועד לשלב השירה הפוליטית של חזון אחד הלגיונות . תחילה הכרזה פואטית עקרונית , המנוסחת בידי האקספרסיוניסט כהתנסות אישית אינטנסיבית : 'מימי לא העליתי לוט על פני בפני תהום . / ולא כיסיתי עיני בבוא הפחד המתגלה ; ' לאחר מכן המחויבות הספרותית לאידיאולוגיה של תנועת העבודה , אשר כבר בחזון אחד הלגיונות הוצגה בהסתרת האמת : 'רק פעם פה ניסיתי כסות עיני במו ידי : / לא לראות תהום ירושלים בהפתחה — י -,ולבסוף השלב ...
אל הספר