ההקשר ההיסטורי של 'שירת העבודה' בכלל , ושל מסדה של למדן בפרט , מאפשר לציין את המטאפוריקה הצבאית כנקודת מוצא להשוואה היסטורית בינן לבין חזון אחד הלגיונות . אחד הלגיונות נואם אל האחים 'אשר נמנו / ללגיונות הירושלמים -./ שאת הדגלים והמגינים / למערכה הלוהטת' ( עמ' ד . ( הוא מבקש מן האל כי יתמוך בו 'למול כל תרמית ודבר חנף / כמו לעומת פרעות אויב' ( עמ' ז , ( ואף מזהה את הקולקטיב שאליו הוא שייך כ'עדת עלמים ועלמות , ( ... ) כמו בצבא במערכה' ( עמ' יא . ( אלו הן דוגמאות ספורות מני רבות , המבליטות את המטאפורה הצבאית כמכשיר בסיסי של תיאור ושל התבוננות במציאות שעליה נכתבה הפואמה . הצבאיות היא למעשה גם נקודת מוצא סמאנטית למסדה כולה . מלבד כותרתה של הפואמה והקשרה ההיסטורי הברור , משופעים פרקיה באפיונים צבאיים : 'קבלי בכורי חיינו , צידה ללוחמיך הרעבים ' . ( עמ' ;( 31 הלילות של מסדה ה'יורדים על החומה / להחשיך סוללות הקרב , לסגור הדרך ללוחמים ' . ( עמ' , ( 57 ועוד . פתרונות מטאפוריים מעין אלה חוזרים , כאמור , שוב ושוב , ב'שירת העבודה' ובמיוחד בזו של אצ"ג , שכתב בין השאר : 'גם שירים שורתו כמו הטירונים לצב...
אל הספר