מחאתו של אלמי כנגד קידוש התרבות החקלאית , המוצגת בשירו כמסווה אידיאולוגי לניצול המעמדי , מצטרפת לדרך טיפולו בהתבלות הלשון הפיגורטיבית החקלאית , האופיינית ל'שירת העבודה . ' הפואטיקה החדשה שהביא איתו אלמי מעניקה למטאפורה החקלאית של 'שירת העבודה' ממד חריף של 'הזרה ספרותית . ' להלן כמה דוגמאות למטאפורה החקלאית של 'שירת העבודה , ' שתרמה לתיאור ולרימום הפונקציות הנפשיות והרוחניות בחייה של עדת החלוצים : 'הה , מי יתלוש לב מחזה וישתלהו שותת דמים , / עלי ערבות בתולה אלמ 1 ת , עדי יהיה פה לתוגה ; ' או : ' נגוני נכאים / הנוטפים שךף עצבם' ( ש' בס , אדם , תרפ"ז , עמ' ;( 102 , 100 'אני לא אקצור דשא ראשי , צמר בשרי רך לא אגוז / — כי טוב לי ככה // צק צק על ראשי וךאני שאני נאה : / דשאי רענן . צמרי שחור — ולא כהו' ( שלונסקי , טוב לי ככה , מתוך 'אסיף , ' הפועל הצעיר , . ( 11 . 7 . 1924 ש' שלום השתמש במטאפוריקה החקלאית כדי לתאר את מותו המקודש של החלק מעמק יזרעאל . פיגורה זו , המשולבת עם הנוסחה המקראית של דיני טומאת המת ( במדבר יט , ( 14 ודין הירושה של מת ערירי ( שם כז , ( 8 מעניקה ממד נורמטיבי לתגובה המאופ...
אל הספר