פולמוס ברל — שלונסקי

לביקורתו של שטיינמן על הצטנעות הסופרים לעומת עובדי הכפיים ומעמדם החברתי המיוחס היו כבר כמה תקדימים . דוגמה מובהקת לגילויים מעין אלה של אי נחת — גילויים שהטרימו התפתחויות מרחיקות לכת יותר — מהווה הפולמוס המפורסם שניטש בין אברהם שלונסקי לבין ברל כצנלסון ב 1925 סביב מערכת היחסים הרצויה בין הסופר העברי לבין תנועת העבודה . עצם העובדה שהדברים לובנו מעל דפי דבר בתקופה שבה כיהן ברל כעורכו הראשי של העיתון — מעידה על התרופפות מסוימת בעמדות התרבותיות בדבר יחסי סופר —חברה , שברל היה ממעצביהן הבולטים . מעמדו של ברל כעורך הספרותי נחשב אז אף יותר ממעמדו כעורכו הכללי של העיתון , ובחמש השנים הראשונות של דבר היה עיקר עניינו במוסף לשבתות ולמועדים ( סדן , שרשים ג , עמ' . ( 91 את שורשיו של פולמוס זה אפשר למצוא , למשל , בעבודתו הספרותית של בתר . גם הוא , כמו ברל , הושפע מנורמות העשייה הספרותית ומשמעותה החברתית כפי שנתפתחו ברוסיה של המאה התשע עשרה , ולאחר מכן גם ברוסיה של מהפכת אוקטובר . בתפקידו כעורך מטעם תנועת העבודה ניסה ברנר להדפיס גם יצירות של פועלים , אנשי שורה . הדגמה מעניינת לכך היא הערתו 'מאת העורך...  אל הספר