לעומת שותפות מתמזגת זו של סופרים עם מחנה העובדים , תבע אצ"ג מן הסופרים סוג שונה בתכלית של מחויבות חברתית . אותה מעורבות פוליטית , שהיתה מגונה כל כך בעיני א"ד גורדון וממשיכיו , היא אבן פינה בכמיהותיו התרבותיות של אצ"ג . הפולמוס החריף שהתפתח בין אצ"ג לבין סופרים אחרים כבר בוועידת הסופרים העבריים בארץ ישראל , במארס , 1926 יכול להדגים את עוצמתו המהפכנית של השינוי שתבע ואת התפיסות שנגדן היה עליו להיאבק . עימות זה גם יאפשר לאתר את הניגודים הפואטיים שהזינו לאחר מכן את ההתחדשות הספרותית של הז'אנר הפוליטי . בנאומו בוועידה תקף אצ"ג את הספרות העברית , 'העומדת מרחוק לכל שאלות החיים , לפוליטיקה , לפוגרומים , כל הכאב של האומה' ( ועידת הסופרים , הארץ , . ( 4 . 3 . 1926 ההבדל בין ההנחות התרבותיות של 'ספרות העבודה' לבין אלה של אצ"ג ביחסים שבין עולם הספרות לבין הפוליטיקה הובלט בתגובתו של יעקב רבינוביץ : 'אנו פה נלחמנו זה עשרים שנה כנגד הייעוד הפוליטי וכנגד השכרון הפוליטי' ( שם . ( ואכן , הרוגז על דברי אצ"ג היה רב . אליעזר שטיינמן הגדיר את נאומו כ'פוגרום' ( שם , ( 5 . 3 . 1926 ואילו יעקב פיכמן הצטרף לחול...
אל הספר