הדיאלקטיקה של האידיאולוגי והפוליטי

העמדה דיאלקטית זו של יחסי אידיאולוגיה — פוליטיקה בתבניות הפואטיות של הז'אנר עומדת בניגוד מסוים למסקנותיו של אלתוסר בדבר מכלול היחסים הרצוי בין האידיאולוגי לבין הפוליטי בספרות . ציפייתו הבסיסית היא שהיצירה הספרותית המשובחת והאותנטית תבליט את האפקט המהפכני , המערער על הסדר הקיים . אך זו היא , כאמור , גם אחת ההנחות המרכזיות במחשבה התיאורטית המרקסיסטית והניאו מרקסיסטית על יחסי הספרות והחברה . ביטוי חריף במיוחד לתפיסה זו ניתן למצוא במחשבתם הביקורתית של אנשי אסכולת פרנקפורט ( תיאודור אדורנו , ; 1974 וולטר בנימין , . ( 1973 אך עמדתו הבסיסית של אלתוסר היא כאמור מורכבת יותר ומציעה מעין עמדת ביניים בין מי שרואים באמנות רק אסירה של 'תודעה מסולפת' לבין מי שרואים בה רק קריאת תיגר ושלילת הסדר הקיים . התבנית הדיאלקטית העולה מתוך דבריו של אלתוסר חושפת פגם מהותי בשני קטבים אלה של מחשבה אסתטית . הדגש שהוא שם על האפקט הכפול — קירבה ונביעה של האמנות מן האידיאולוגיה לצד אפשרות של התרחקות והינתקות ממנה — מבליט את יתרון המודל שהוא מציע . פוטנציאל כפול זה של יחסים בין הטקסט הספרותי לאידיאולוגיה שלו מאפשר לתפי...  אל הספר