במגעיהם עם ההסתדרות הציונית ניסו שתי מפלגות הפועלים העיקריות , 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר , ' להצניע את הפן המעמדי שלהן . אפילו בוועידת ההסתדרות , שהתכנסה בסימן ימי המשבר הקשים וערעור הקשר בין הפועלים לבין ההנהלה הציונית , חזרו מנהיגי הפועלים ואישרו את עמדתם הקונסטרוקטיביסטית . ברל כצנלסון התפלמס בעניין זה עם 'פועלי ציון שמאל , ' ואילו בן גוריון דיבר על התעודה הממלכתית של הפועל העברי בארץ ישראל ( מרגלית , תשל"ו , עמ' . ( 236-234 כוונתן של 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר' להגשים את מטרותיהן באמצעות ההתיישבות העובדת , הנתמכת על ידי הון לאומי בורגני , התיישבה עם תפיסתן הכללית לפיה המגשימים האמיתיים של החזון הציוני הם הפועלים . היחסים הרצויים בין ההון הפרטי לבין העבודה , ומשקלו היחסי של הסקטור הפרטי בחברה הארצישראלית העתידה זכו אמנם לפירושים שונים בתוך הזרם של הקונסטרוקטיביזם הציוני סוציאליסטי ( שם , עמ' ;( 398 אך התפיסה השלטת היתה כי הדרך היחידה להגשמת הציונות , שצריכה להתקבל על דעת כל הזרמים הפוליטיים , היא שיטתה של תנועת הפועלים . כל ערעור על תפיסה זו נתפרש בעיני מחנה הפועלים ככפירה חמור...
אל הספר