הערך ההיסטורי של סוף פרשת דרייפוס

לאחר שיצא דרייפוס ביום השלישי ביוני שנת 1899 זכאי בדינו מלפני בית הדין לערעורים , ועם זה חזר והובא לדין לפני בית משפט צבאי אחר , כתבתי בעיתון זה בגליון 23 לתשיעי ביוני שנת 1899 על 'חובת הכבוד שלנו כלפי דרייפוס . ' אז אמר לי אחד מידידי הנוצרים , שמוטב היד . לי להמתין לפסק דינו של בית הדין ברנה . הערה זו , אף על פי שכוונתה היתה רצויה , לא היתה נכונה כל עיקר . אין רצוני לחזור עכשיו על מה שאמרתי שם ; כל המתעניין בדבר ילך ויקראנו במקומו . ולא אזכיר אלא לשם קישור העניין , שבאותו מאמר הוצגה גאולתו של קדוש נקי זה כיוצא ללמד על גאולת אמונתנו מן ההתנכרות ומן התשריט . משמעות סמלית זו מקופלת בפסק דין הראשון של בית הדין לערעורים , ושוב אין בפסק דין הצבאי לשנות מזה אף כקוצו של יו"ד . שוב אין להפקיע את דרייפוס מחזקת זכאי ; ומכאן ואילך הכול יודעים , שבאיש דרייפוס הושיבו כוחות החושך את כל היהדות כולה על ספסל הנאשמים , ובאמצעים המקובלים על משפט הצדק של ימי הביניים שנהגו בימים ההם פגעו בכבוד היהדות והעליבו בזדון את כבודה ההיסטורי . חילול הדת נתכפר , שכן ראו הכול : היהודי rr > n נקי ושופטיו הם הפושעים ,...  אל הספר