[ הרצאה שנאמרה בהתאחדות המדעית החופשית בברלין , בתשעה ביוני [ 1917 חברים יקרים , גבירותי ורבותי ! נוסח סדר "היום של האסיפה הטיל בי חרדה תחילה , שכן לפי המשפט המדיני הגרמני אין קרויות ק 1 נפסיות אלא שתי הכנסיות הראשיות ( הפרוטסטאנטית והקאתולית , ( האחויות בשם הנצרות . כנגד זה היהדות אינה ק 1 נפסיה בבחינה רשמית זו , אלא דת לעצמה . רצוני וחובתי לדבר כאן בשם דת זו על מנת לשקול בהבנת גומלין שבינה ובין הקו נפסיות של הדת האחרת . ואיני רואה הבנת גומלין אלא כמשימה של איחוד , ומה גם שהבנת גומלין נכונה עליה למצוא את נקודת האחדות העניינית , המטילה את כל משטרה על הדתות עם כל ההבדלים שביניהן . ברם , עד מהרה נתקררה דעתי , ולא עוד אלא שראיתי תפנית טובה בניסוח זה של סדר היום , שכן נתתי את דעתי על כך : מה ראיתי לדרוש את המלה קונפסיה בבחינת מושג מדיני משפטי , שמא נתכוונו כלפי הוראתה המקורית , שעדיין מקובלת היא על הבריות אף בימינו . ושימוש לשון מקובל זה אינו מתכוון כלל אל הכנסיות ואל העדות , המקבצות את המאמינים , אלא מתכוון הוא אל המאמינים עצמם בפרטיותם ובאישיותם . התכוונות זו כלפי הפרט והאישיות יוצרת נקו...
אל הספר