פרק שביעי 'הלא אנחנו בשר' - הגוף משתחרר מכבליו

הברון ד'הולבאך , שרוחות הסערה שפרצו מסלון ביתו בפריז בשנות השבעים של המאה ה 18 התדפקו על חלונות הממסדים הדתיים באירופה , ביקש לשחרר את בני האדם לא רק מתלותם באמונה באלוהים ובכוהני הדת , אלא גם מהכבלים המונעים מהם סיפוק ואושר בעולם הזה , כמתבקש מן הפילוסופיה המטריאליסטית . בחיבורו 'היגיון פשוט ' ( 1772 ) הוא כתב : הדת על הזיותיה הקודרות , רואה את האדם רק כעולה רגל המהלך עלי אדמות , ועל כן מניחה שכדי לשוטט ביתר ביטחון עליו לזנוח את חיי החברה ולמנוע עצמו מתענוגות והנאות שיכולים אולי לנחם אותו בדרכו המתישה ... פילוסוף התבונה יזמין אותנו להניח פרחים על דרך החיים , להבריח דיכאון ופחדים , להתחבר עם אחינו למסע החיים , ולהסיח את דעתנו מהקשיים ומהתאונות שלהם אנו חשופים , באמצעות שמחה 1 ותענוגות ראויים . ד'הולבאך לא ייעד את השקפתו המטריאליסטית להמונים . בהתנשאות אריסטוקרטית הוא סבר שדווקא טוב להניח להם לשגות באמונות הדת ובכך לשמר את הסדר הקיים , המשמעת והמדרג החברתי . אך קוראיו הנרעשים חשו , כפי שמדגיש חוקר האתאיזם אלן קורם , שנפתח בפניהם 'עולם חדש , ' שבו ההתנהגות האנושית מעוצבת על ידי המשיכה ל...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי