בעוד 'פיידון ' של מנדלסון מתורגם ללשונות אירופה ומופץ בעותקים רבים המחזקים את רוחם של המאמינים הנאורים , הופיע בשנת 1770 'שיטת הטבע ' - חיבורו של האתאיסט והמטריאליסט המובהק , הברון הגרמני ד ' הולבאך , תושב צרפת , שנתן אישור דווקא לעמדה שכנגד , והוסיף נדבך נוסף של חרדה ובהלה בקרב המאמינים . לטענתו , הדת חוסמת את דרכו של האדם לאושר , משעבדת אותו , מחדירה למוחו אמונות שווא , סותרת את תבונתו , ומנצלת , כפי שטען כבר שפינוזה מאה שנים קודם לכן , את פחדיו הקמאיים ' . האדם הוא שיצר לעצמו את אשליית האלוהים , הכריז ד'הולבאך , בעוד שלאמיתו של דבר הוא עצמו תוצר של הטבע , יצור שאפילו מחשבתו היא תולדה של תהליכים כימיים ופיזיקליים ; האדם כפוף לטבע החומרי ולחוקיו בלבד . בניגוד למדען האנגלי הנערץ ביותר במאה ה , 18 אייזיק ניוטון , שהאמין כי רק אלוהים שעומד מאחורי חוקי הטבע יכול להפעיל את המכניקה האדירה והמופלאה של היקום , סברו מטריאליסטים כמו ד'הולבאך שהחומר הטבעי הוא דינמי ואינו זקוק לכוח מחוצה לו כדי לנוע . בדיון הסוער והמלומד של אנשי מדע , פילוסופים ותאולוגים בשאלת קיומה של הנפש , מהותה ( האם היא חומ...
אל הספר