גם בקרב המיעוט היהודי באירופה עבר הכרסום בדת שלב , ומשנות השישים הוא החל לצבור תאוצה . עשור זה סימן את התרחבותו היחסית של החילון והעמקתו , תהליך שהלך והתגבר בעשורים הבאים עד שהגיע לשיאו לקראת סוף המאה בכמה קהילות יהודיות במרכז אירופה ובמערבה . כאן , לא הייתה זו רעידת האדמה שעוררה שאלות נוקבות על ההשגחה האלוהית , וביקורת הדת היהודית לא באה דווקא מכיוונה של הנאורות היהודית . דומה שבעניין זה יכולה לסייע דווקא תובנתו של מקמנרס , שראה בחילון תגובה של אינדיבידואלים לכובד עולה של הדת . בשעה שספרות ההלכה ודרשנות המוסר העלו את רף הדרישות המחמירות , ניסו יחידים במקומות שונים להתנער מחובות ומאיםורים דתיים . נקודת המוצא להבנת העמדה המסורתית שקדמה לחילון איננה בהכרח המערכת הנורמטיבית , הלמדנית והאינטלקטואלית שעליה הייתה אחראית האליטה הרבנית , אלא אולי דווקא ההגדרה העממית הרווחת יותר לדת , שהבינה אותה כמערכת של חובות , איסורים , משמעת ויראה . מהי אפוא 'הדת ? ' כיצד היא נתפסה על ידי בני הדור שלא נמנו עם האליטה הרבנית ? כאשר התבקש יהודי לונדוני מבוסס בשם ליבמן לתת עדות אופי חיובית במשפטו של הבחור מיכא...
אל הספר