בעוד עמדן מהרהר ברעיון הנועז של התרת פילגש כתרופה למתחים הארוטיים שמובילים יותר ויותר גברים לידי חטא , סערה קהילת אלטונה שבה התגורר , בשל שני בני זוג שהואשמו בשנת 1731 בהפקרות מינית . רעכלי , אשתו של יעסיל הלברשטאט , הוכרזה כפרוצה ונואפת שמקיימת יחסים מחוץ לנישואין ' ) הארורה הנזכרת היא זונה ומופקרת ומתרת עצמה לכל אדם' , ( ובעלה נדרש לגרש אותה . אלא שבמקרה זה עורר מרדו של יעסיל הלברשטאט את חמתם של הפרנסים והרבנים אפילו יותר מאשר " הפקרות" אשתו , משום שהוא סירב למלא אחר פסק הדין ורצה להמשיך ולחיות עם אשתו כנגד הוראות בעלי ההלכה . כתגובה לכך החליטו רב הקהילה , הרב יחזקאל קצנלנבויגן , והרב משה חגיז שחבר לפסיקתו , לנקוט כלפי השניים את העונש החמור ביותר שנמצא בכליהם : 'פסקנו את הדין שהבעל הארור יעסיל יגרש אותה , וזה ב ' = ] שתי ] שנים שעומד במרדו שלא לשמוע אל דברי התורה והמצוה אשר צוונו ה ' דטמאה היא לבעלה , ואנו עשינו את שלנו להבדילם מקהל עדת ישראל ולקללם ולאררם בשם 58 י ' עמדן , ספר שאילת יעבץ , חלק ב , שאלה טו , דף יא , ע"ב-דף טו , ע"ב . 59 שם . 60 נ '? חגיז , משנת חכמים , דף סה , ע " א ...
אל הספר