1 א 1 השם 'לבנון , ' שבמקורו הוא שמו של רכס הרים מיוער בגבולה הצפוני של ארץ ישראל , משמש כבר במקרא - לבדו או בצירופים - בשימושים פיגורטיביים : דימוי , מטונימיה , מטפורה ואלגוריה . שימוש לשון זה נמשך גם בספרות הבתר מקראית , בין באותן משמעויות שיש לו במקרא ( כמו בספר בן סירא ( בין במשמעויות אלגוריות חדשות . הוא מופיע בכתבי כת קומראן , בתרגומים הארמיים למקרא , וכן במדרש בכל צורותיו . 1 כך , BDB עמ' . 527 או : 'גוש הררי גבוה מצפון לגליל' ( י' אהרוני , 'לבנון , ' אנציקלופדיה מקראית , ד , ירושלים תשכ"ג , טר . ( 426 2 למשל : 'צדיק כתמר יפרח , כארז בלבנון ישגה' ( תה' צב , ( 13 או 'אפך כמגדל הלבנון' ( שה"ש ז . ( 5 3 למשל : 'ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפל' ( יש' י - ( 34 הכוונה לעצי הלבנון ; 'אהיה כטל לישראל ו ... ן ויך שורשיו כלבנון' ( הו' יד - ( 6 גם כאן הכוונה לעצי הלבנון . 4 למשל : 'גלעד אתה לי ראש הלבנון' ( יר' כב , ( 6 'יושבתי בלבנון מקננתי בארזים' ( שם פס' . ( 23 5 למשל : 'החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון' ( מל"ב יד = 9 דה"ב כה ;( 18 יח' יז ; 24-3 לא . 18-3 6 ראו : ב"ס כד ; ...
אל הספר