הדואליות כמאפיין סגנוני של הדיון בתפילה בספר העקרים לר' יוסף אלבו

יוסף אלבו בראשית המאה 15-ה בהיבטיה המחשבתיים של התפילה , ההלכתיים , ההיסטוריים והליטורגיים , הוא במידה רבה תופעה בלתי היהודית של ימי הביניים , וזאת הן מבחינת כמותו והן מבחינת איכותו . דיונו המרכזי של אלבו בסוגיה זו , בספר העקרים מאמר ד , פרקים טז- במיוחד . מן הפן האיכותי לפנינו אחד הניסיונות הראשונים בתולדות היהודית להציג שיטה עיונית מקיפה בעניין משמעותה של התפילה , והדתיים , הדינמיקה הפנימית שלה , תכליתה ותוצאותיה , תוך הבעיות הפילוסופיות , הפסיכולוגיות , התאולוגיות והפרשניות שאותן היא קדמו לאלבו הוגים יהודיים אשר העירו הערות בעלות חשיבות בנושא ר' בחיי אבן פקודה , ר' יהודה הלוי , הרמב"ם a חסדאי קרשקש , אך רוב הם הקדישו לכך דיונים קצרים למדי ולא הציגו תמונה כוללת להיבטיה השונים ' . אלה של הדיון שאלבו מנהל בסוגיית התפילה בספר העקרים בולט מחקרי יסודי בעניינו . חוקרים אחדים אמנם ניסו לאפיין בקווים כלליים של אלבו , אך עד כה לא הוקדש לה ישירות דיון מקיף ושיטתי . של המאמר הנוכחי היא , אם כן , לדון באופן שיטתי בהיבטיה השונים עיבוד מחודש ומעודכן של הסעיף העוסק בתפילה בעבודת הדוקטור שכתבתי פרופ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן