1923 מתוך דודית' אל אךב ^ א , חלק ג , עמ' 83-80 [ בשנת 1923 טהא חו םין עורך המדור הספרותי השבועי בעיתון "אל סיאסה , " ופרסם בו בצד רשימותיו השבועיות גם רשימות של מבקרים אחרים , מאמרי תשובה ומכתבי קוראים . על אחד ממאמרי הביקורת הללו מגיב טהא חוסין בדברים הבאים [ . בני אדם מבינים את הביקורת הספרותית בשתי דרכים המנוגדות זו לזו בתכלית , ושתיהן כאחת מוטעות והשפעתן רעה . יש מי שמבינים שהביקורת היא שבח צרוף ודברי הלל טובים , הערכה חיובית ללא הסתייגות . לשיטתם של אלה , הביקורת היא סוג של שבח שמטרתו לפרסם את הספר , להפיץ את שמעו ברבים , ולרומם את מחברו בקרב הקוראים . על כן , אך סיים מחבר פלוני את כתיבת ספרו , מיד הוא שולח אותו אל המבקר או מביאו אליו בריצה , ומבקש ממנו לכתוב עליו ביקורת ולהעניק לו " מילה טובה מדבריך הערבים וסגנונך הנקי וכתיבתך המרהיבה . " אותו סופר משער בנפשו שבעצם אותם "דברים ערבים וסגנון נקי וכתיבה מרהיבה" - דבריו שלו הם וסגנונו שלו , ושהמבקר הוא רק אמצעי לפרסם את הספר ברבים ולגמור עליו את ההלל , לא יותר אך גם לא פחות . אחרים מבינים שהביקורת היא הטלת דופי ומציאת פגמים , פסילה ...
אל הספר