(83) קריטריון להערכה ספרותית

4 ו 19 מתוך ך'כרא אבי אל עלא , עמ' 106-104 האסכולה הספרותית הקלסית ששלטה בספרות הערבית בימי הביניים היתה סבורה שהפרוזה והשירה כאחד בתקופתו של המשורר הפילוסוף אבו אל עלא אל מערי נידרדרו ונפלו בהרבה מן הרמה הקודמת שהיתה בימי הח'ליפים הארון אל רשיד ובנו אל מאמון . לדעתי אין הדבר כן . הספרות לא הידרדרה ולא נחלשה , אלא נתחזקה והתעלתה . דרכיה היו סלולות לפניה , דגליה נישאו ברמה , שיטותיה היו ברורות וידועות . חייבים אנו אפוא לבדוק למה התכוונה "האסכולה הספרותית" כאשר השתמשה בביטוי "התעלות" - האם השימוש בביטוי זה מוצדק או לא , ואם הוא מוצדק , האם היה לכתיבה הספרותית חלק בהתעלות זו ? כאשר ביקשה האסכולה הספרותית להסביר את המושגים "התעלות" ו"הידרדרות" בפרוזה ובשירה , היא טבעה מונחים כלליים , סתומים , שמשמעותם אינה מוגדרת וכוונתם אינה ברורה , כגון "עדינות המבוא , " "חוזק הביטוי בהמשך , " "טוהר הסגנון . " משמעויותיהם של ביטויים אלה משתנות לפי האנשים המשתמשים בהם ולפי טעמו של כל אחד ואחד מהם . ייתכן בהחלט שבית שיר פלוני או קטע פרוזה אלמוני יהיה " עדין הפתיחה , " "חזק בביטויו , " "אלגנטי בסגנונו" בעינ...  אל הספר
מוסד ביאליק