1923 מתוך דורית' אל אךבעא , ( 1925 ) עמ' 65-63 הסופרים , המשוררים וחכמי הלשון שחיו בימיו של אבו נוואס או סמוך אחריו , לא היתה להם בביקורת הספרותית שיטה ברורה או דרך מוגדרת . לשון אחר : הם הלכו בעניין הביקורת בדרכים שאינן מניחות את דעתנו ואינן מגשימות את האידאל שאנו שואפים אליו בספרות בכלל ובביקורת בפרט . אינני יודע אם דרכי הביקורת של בני התקופה העבאסית ענו על שאיפותיהם של אנשי הספרות בזמנם - אך אוכל לומר שדבריהם , שאותם אנו מוצאים פזורים בספרי ה"אךב" השונים שנכתבו לפני שהרטוריקה נתגבשה לתורה שיש לה יסודות וכללים שדבריהם אלה אין בהם כדי להניח את דעתו של חוקר בן ימינו או לשכנע איש ספרות בן זמננו . אפשר לומר שהספרות הערבית הקלטית חסרה לגמרי - או כמעט לגמרי - את מה שאנו מכנים ביקורת ספרותית של ממש . למה מתכוונים אנו כאשר אנו ניגשים לקרוא את שירתו של משורר פלוני , רוצים להבינה וגם לבקרה ? נדמה לי שאפשר להבחין בשלוש כוונות . הראשונה היא - להגיע אל אישיותו של המשורר , להבינה , לחדור לנבכי נשמתו עד כמה שאפשר , כדי לדעת כיצד הוא חש מה שחש , כיצד הרגיש מה שהרגיש , ואחרי כן - כיצד תיאר את תחושותי...
אל הספר